נגע היפודנסי הוא אזור שנראה פחות צפוף בהשוואה לרקמה שמסביב במחקרי הדמיה, כגון סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת). המונח "היפודנסי" (צפיפות פחותה) הוא הגדרה רדיולוגית המצביעה על כך שהנגע סופג פחות צילומי רנטגן, ולכן מופיע בסריקות כמוקד כהה יותר. ניתן למצוא מוקד היפודנסי בחלקים שונים של הגוף, כולל המוח, הכבד, הכליות, העצמות, ועוד. נוכחותו של ממצא היפודנסי דורשת לעתים קרובות בדיקות נוספות במטרה לקבוע את הסיבה לכך, שיכולה לנוע בין מצבים שפירים לממאירים.
סיבות לנגעים היפודנסיים
אזורים היפודנסיים יכולים להופיע כתוצאה מסיבות שונות, ביניהן:
- זיהום: זיהומים שונים (בקטריאליים, ויראליים, פטרייתיים) המופיעים כנגעים היפודנסיים יכולים לגרום לפצעים כרוניים, נמק ומות רקמות באיבר המזוהם.
- דלקת: דלקות שונות – כרוניות או חריפות – יכולות לגרום להיווצרות נגעים היפודנסיים ברקמות ובאיברים שונים. דלקת חריפה תגרום לעלייה בחדירות כלי הדם, מה שמוביל לדליפת נוזלים ולבצקת, וכן יכולה לגרום לנזק לרקמות ולנמק, כשבמקרה זה הרקמה הנמקית היא בעלת צפיפות נמוכה יותר בהדמיה. זיהום חיידקי חריף עלול לגרום למורסות.
- גידול: גידולים מסוגים שונים (שפירים, סרטניים) יכולים גם הם לגרום להיווצרות נגעים היפודנסיים ברקמות שונות. גידולים שפירים, כגון לימפומות או ציסטות, גדלים בדרך כלל לאט ונשארים מקומיים, והם מופיעים בהדמיות כנגעים היפודנסיים. גידולים סרטניים – כולל גליומות, גרורות וקרצינומות – יכולים לפלוש גם לרקמות מסביב לאזור ההיפודנסי בגלל נמק או דימום בתוך הגידול.
נגעים היפודנסיים באיברים שונים
נגע היפודנסי במוח
מוקדים היפודנסיים במוח יכולים להעיד על כמה סיבות. אחת השכיחות היא אוטם מוחי או שבץ מוחי, כאשר אזור במוח סובל מזרימת דם מופחתת, מה שגורם למוות של רקמות. סיבה נוספת יכולה להיות גידול מוחי, שבו סוגים מסוימים, כגון גליומות, עשויים להופיע כמוקד היפודנסי במוח בבדיקת CT. זיהומים כגון מורסות ומצבים דלקתיים כמו טרשת נפוצה יכולים להתבטא גם הם כמוקדים היפודנסיים. הסימפטומים של נגעים היפודנסיים במוח יכולים להיות כאבי ראש, בעיות קוגניטיביות, וגם הפרעות מוטוריות ותחושתיות.
נגע היפודנסי בכבד
ממצאים היפודנסיים בכבד מתגלה לעתים קרובות במהלך הדמיות שגרתיות ויכולים לייצג מגוון פתולוגיות. סיבות שפירות כוללות ציסטות (שקיות מלאות נוזלים) והמנגיומות (גידולים שפירים המורכבים מכלי דם). סיבות ממאירות כוללות סרטן כבד ראשוני כגון קרצינומה הפטוצלולרית או מחלה גרורתית מסרטן שמקורו באיברים אחרים. הסימפטומים של נגעים היפודנסיים בכבד יכולים לכלול כאבי בטן, צהבת וירידה בלתי מוסברת במשקל.
נגע היפודנסי בכליות
בכליות ממצאים היפודנסיים יכולים להעיד על ציסטות פשוטות, שהן שכיחות ובדרך כלל שפירות. סיבות אחרות כוללות קרצינומה של תאי כליה – סוג של סרטן כליות שיכול להופיע כגוש היפודנסי. גם זיהומים כמו פיאלונפריטיס (דלקת של רקמת הכליה) יכולים ליצור אזורים היפודנסיים. הסימפטומים של נגעים היפודנסיים בכליות יכולים להתבטא בכאב מקומי, חום, ועוד.
נגע היפודנסי בטחול
בטחול מוקדים היפודנסיים יכולים להיות בגלל נגעים שפירים כמו ציסטות, המנגיומות, לימפנגיומות (גידולים שפירים של כלי הלימפה); נגעים זיהומיים כמו מורסות, גרנולומות (תגובות דלקתיות מקומיות); נגעים ממאירים, כמו לימפומות (סרטן מערכת הלימפה שיכול לפגוע גם בטחול), גרורות של סרטן מאיברים אחרים, גידולי טחול ראשוניים; נגעים טראומטיים כמו המטומות (שטפי דם) ונגעים בכלי הדם (כמו אוטם הגורם למות רקמות עקב חוסר אספקת דם). הסימפטומים של נגעים היפודנסיים בטחול יכולים להיות כאבי בטן או אי-נוחות ברביע העליון השמאלי של הבטן, חום, ירידה לא מוסברת במשקל, עייפות וחולשה, צהבת, ועוד.
אבחון והערכה של נגע היפודנסי
גילוי של נגע היפודנסי דורש אבחוני-המשך לקביעת טיבו. הדמיות כגון MRI (הדמיית תהודה מגנטית) או אולטרסאונד עשויות לספק מידע נוסף על מאפייני הנגע. בדיקת MRI יכולה לשרטט טוב יותר מבנה רקמות רכות ולספק תמונות מפורטות יותר המסייעות בהבחנה בין נגעים שפירים לממאירים.
במקרים מסוימים יהיה צורך בביופסיה כדי לקבל דגימת רקמה לבדיקה היסטופתולוגית. גם בדיקות דם ובדיקות מעבדה אחרות עשויות להידרש כדי לבדוק את תפקוד האיברים שבהם נמצאו מוקדים היפודנסיים ולחפש סימנים של זיהום או ממאירות.
פרופ' חן הופמן – נוירורדיולוג מומחה, יו"ר החברה לנוירורדיולוגיה בישראל, מנהל היחידה לנוירורדיולוגיה לא פולשנית ואחראי הדמיית מוח בילדים ובעוברים במחלקת הדימות במרכז הרפואי שיבא תל השומר, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב – מציע במרפאתו פענוחים מקצועיים ומדויקים באמצעות בדיקות MRI, CT ועוד.
אם אתם רוצים להבטיח את האבחון באמצעות מקצוען פענוחי הדמיות – ד"ר הופמן יספק לכם חוות דעת שיכולה לשנות את חייכם.
