פענוח בדיקת CT מחייב תמיד בקיאות מעמיקה, ניסיון רחב והקפדה על תשומת לב מלאה לכל פרט ולכל ניואנס. בפרט כך הדבר כשנבדקים ממצאי בדיקת CT ריאות – שכן לבדיקה זו תפקיד מרכזי ומשמעותי באבחון אחד סרטן ריאות וכן בטיפול מיטבי בסרטן זה שהוא אחד השכיחים ביותר (13% מכלל מחלות הסרטן) והקטלניים ביותר (למעלה ממיליון מקרי מוות בכל שנה).
איך CT ריאות מוביל לאבחון מוקדם של סרטן ריאות?
אחת הסיבות העיקריות לריבוי מקרי המוות עקב סרטן הריאה הוא שבמקרים רבים מאוד המחלה מאובחנת בשלב מאוחר מדי, כשהתאים הסרטניים כבר מפושטים וגורמים לנזק בלתי הפיך. על-מנת לשפר את סיכויי ההחלמה מסוג זה של סרטן ננקטו על-ידי הרפואה המודרנית מספר צעדים ובראשם העלאת רמת המודעות של בני האדם למידת הסכנה שטמונה בסרטן ריאות ולגורמים שמובילים להיווצרותה של המחלה. במקביל פותחה בשנות ה-90 של המאה העשרים תוכנית חדשנית לאבחון מוקדם של סרטן ריאות. שמה של התוכנית הוא ELCAP (ראשי תיבות של Early Lung Cancer Action Program), ועל-פי הממצאים של החוקרים שהובילו אותה – צוות מומחים מכל רחבי העולם בראשות מדענים מאוניברסיטת קורנל בארה"ב – אבחון מוקדם מפחית את שיעור התמותה מסרטן הריאה בכ-20%. בנוסף גילה המחקר כי לצד שיפור שיעור ההישרדות של החולים מושגת גם תועלת כלכלית בלתי מבוטלת, שכן זול יותר לטפל בחולי סרטן ריאות שנמצאים בשלב הראשון של המחלה. למעשה ביחס לטיפול בחולים בשלבים מאוחרים יותר, עלות הטיפול היא מחצית, וכשלוקחים בחשבון כי עלות בדיקת CT אינה גבוהה, ניתן להבין שאבחון מוקדם הוא צעד מתבקש מכל הבחינות – וכאמור פענוח סי טי איכותי הוא חוליה קריטית בשרשרת שבסופה סיכוי גבוה יותר לריפוי.
באיזו מקרים מומלץ לבצע CT ריאות?
גורם הסיכון העיקרי לסרטן ריאות הוא עישון, ובפרט אצל מי שהחלו לצרוך סיגריות בגיל צעיר (כשמצד שני, הפסקת עישון מפחיתה את הסיכוי ללקות במחלה זו, ובמידה הולכת וגדלה ככל שמתמידים). גם מי שנחשף לגז ראדון ולאזבסט נמצא בקבוצת סיכון, עישון פסיבי בהיקף נרחב מסוכן אף הוא וכן ישנו מרכיב גנטי.
הסימפטומים שיש לשים אליהם לב – ובהמלצת רופא לעבור סי טי ריאות – הם:
* שיעול שלא פוסק במשך 21 יום ומעלה
* קוצר נשימה
הפרשה של ליחה עם דם תוך כדי שיעול
* כאבים בחזה או בכתפיים בזמן שיעול (או כששואפים עמוק אוויר)
* דלקת בבית החזה שהטיפול בה לא מניב תוצאות
* קושי לבלוע
* בלוטות לימפה בצוואר שהופכות נפוחות
* התעגלות של קצוות האצבעות בידיים והפיכתן לגדולות יותר
* תשישות שאין לה הסבר
בנוסף תבוצע בדיקת CT ריאות כחלק מהמעקב השוטף אחרי מי שכבר אובחן כחולה בסרטן הריאה, וזאת על-מנת לדעת כיצד השפיעו הטיפולים ומהו המצב העדכני של המחלה.
באיזו תדירות תתבצע בדיקת סי טי ריאות?
גם כשתוצאות פענוח CT ריאות מעידות על כך שהאדם לא לקה בסרטן באיבר חיוני זה, ייתכן צורך בהמשך מעקב צמוד. עפ"י הפרוטוקול המקובל בעקבות תוכנית ELCAP, אם בבדיקת ה-CT הראשונה לא התגלה נודול, הבדיקה הבאה תתבצע כעבור 6 חודשים. אם זוהה נודול שגודלו הוא עד 3 מ"מ יש לעבור עוד בדיקת CT תוך 3 חודשים עד חצי שנה, ואם בבדיקה זו מתגלה שהנודול נשאר באותו גודל – אפשר לחכות לשנה לצילום ה-CT הבא. נודול שגודלו הוא 5 מ"מ או יותר מחייב התחלת טיפול מתאים ומעקב אחרי חודש כדי להחליט אם תתבצע גם ביופסיה.
מתי עוברים CT ריאות עם חומר ניגוד ומתי בלי?
בחלק מהמקרים מתבצעת בדיקת CT (כל סוג של בדיקה זו – למשל CT עמוד שדרה, CT ראש, CT בטן וכו') לאחר שלנבדק הוזרק חומר ניגוד על בסיס יוד או שהוא קיבל חומר זה דרך שתייה. מטרת מתן החומר היא להפוך את הממצאים שמספק מכשיר הסי.טי. לברורים יותר ולהקל על הפענוח. ההחלטה אם לעבור CT ריאות ללא חומר ניגוד או עם חומר זה היא בהתאם לנבדק/ת הספציפי/ת. בפרט תישקל האופציה בקפידה במקרה של חולים באסתמה, סוכרת או מחלות שפוגעות בתפקוד התקין של הכליות.
חוות דעת שנייה
פענוח CT ריאות מחייב כאמור ניסיון רב במיוחד ומקצועיות גבוהה. במקרים מורכבים מומלץ לפנות לקבלת חוות דעת נוספת על-ידי נוירורדיולוג בכיר, כך ששום ממצא לא יפוספס והאבחון יהיה מדויק לחלוטין.
מידע נוסף שעשוי לעניין אותך:
בדיקת CT ריאות
פענוח CT
