בדיקת CT
בדיקת CT היא כלי מתקדם, ונפוץ מאוד, בשירות הרפואה המודרנית. הבדיקה, ששמה המלא הוא טומוגרפיה ממוחשבת (Computerized Tomography) מבוססת על שיגור קרני רנטגן אל גופו של הנבדק ולמעשה היא מורכבת מצילומי רנטגן המבוצעים מזוויות שונות (שכמובן מתוכננות מראש, בהתאם לסוג הסי.טי. הספציפי הנדרש).
באמצעות בדיקה זו יכול הרופא המטפל לקבל תמונה מדויקת של מצבן של רקמות רכות שונות בגוף, מצב כלי הדם ומצב העצבים, ובהתאם להחליט האם יש צורך בטיפול כלשהו, ובמידה ואכן בעקבות ה- CT מתגלה בעיה כלשהי באחד האיברים – מהו הטיפול המיטבי עבור אותו אדם.
את המכשיר המשוכלל, שחולל פריצת דרך של ממש בעולם הרפואה והאבחונים, פיתח מהנדס בריטי, סר גודפרי האונספילד שמו. סר האונספילד הוא אחד מזוכי פרס נובל רפואה (בשנת 1979) לאור תרומתו לרפואה, אולם אין ספק שהגמול האמיתי על המצאתו (שנכנסה לפעולה ב- 1975 לאחר שארבע שנים קודם לכן נוסתה בהצלחה על פרה) הוא אינספור החולים שרופאו ובני האדם הרבים רבים שחייהם ניצלו הודות למכשיר שפיתח.
הסבר על בדיקות דימות: MRI ו-CT
CT הינה בדיקה מתקדמת מאוד ונפוצה במיוחד במקרים שבהם נדרשת תמונת מצב מדויקת לגבי איברים פנימיים שונים בגופנו. לאמצעי דימות זה 3 יתרונות משמעותיים: רמת דיוק גבוהה, המהירות שבה מתקבלות התוצאות והעלות היחסית נמוכה של הבדיקה (שמהווה כמובן יתרון מבחינת מערכת הבריאות). לצד היתרונות רצוי לקחת בחשבון גם חיסרון מסוים של בדיקת CT – היא כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת שעלולה להיות מסוכנת. בהתאם היא אינה מומלצת לילדים ולנשים הרות.
עוד חשוב לדעת לגבי בדיקות CT שלאיכות הפענוח ישנו תפקיד מרכזי בהבטחת הפקת מלוא התועלת מהדימות: גם מכשיר ה-CT המתקדם ביותר בעולם לא מספק אבחנות לגבי מצב האיברים הפנימיים של האדם אלא תמונות בלבד, וכדי לתרגם אותן לממצאים שהרופא המטפל יוכל להבין מהם מהו מצבם של המטופלים נדרש פענוח מקצועי וללא רבב.
איך מתבצעת הבדיקה
בדיקת CT היא למעשה אוסף צילומי רנטגן, מזוויות שונות, כשהחיבור בין כל הצילומים (עליו אחראי מחשב משוכלל) יוצר תמונה תלת ממדית מפורטת להפליא ומדויקת מאוד. צילומי הרנטגן משלל הזוויות מבוצעים כשהנבדקים שוכבים על מיטה בתוך מכשיר ה-CT וליתר דיוק נעה לתוכו וממנו החוצה. ברוב המקרים נמשכת הבדיקה זמן קצר יחסית (20-30 דקות) כשבכל מקרה פרק הזמן הספציפי נקבע בהתאם להיקף הצילומים הנדרש.
בדיקות CT לא כרוכות בכאב, אם כי תיתכן אי נוחות מסוימת עקב הצורך לשכב זמן מה ללא תזוזה כדי לא לפגוע באיכות הצילומים. לאורך כל השהות במכשיר ה-CT נמצאים הנבדקים בקשר רציף עם הטכנאי שמפעיל אותו ומנחה אותם כיצד להתנהג, ואם חשים מצוקה ניתן גם לבקש ממנו עזרה. במידת הצורך ניתן לעבור את הבדיקה עם אמצעי טשטוש (לרוב ייעשה בהם שימוש רק במקרים שבהם הנבדקים מפגינים חשש של ממש מהשהות במכשיר).
היערכות לבדיקת CT
בחלק מהמקרים מתבצעות בדיקות CT בעזרת חומר ניגוד – חומר מיוחד שמטרתו להקל על הפענוח של הממצאים בכך שהוא הופך את התמונות שמפיק מכשיר ה-CT לברורות יותר.
במקרים אלה נדרש צום של מספר שעות לקראת הבדיקה, וכמו כן יש להגיע למקום שבו היא מתבצעת פרק זמן מסוים לפני הכניסה למכשיר עצמו, וזאת כדי להחדיר לגוף את חומר הניגוד (שמבוסס על יוד, ועל כן עוד קודם לכן יש לבצע בדיקת תפקודי כליות כדי לוודא שהחומר לא מסוכן לנבדק/ת הספציפי/ת). חומר הניגוד מוזרק לוריד על ידי מזרק אוטומיט לתוך התקן שמוכנס לפני הבדיקה במהלך ההכנה לבדיקה.
בבדיקת בטן חומר הניגוד נלקח בשתייה הדרגתית, וכמובן שעם קביעת התור לצילום ה-CT תקבלו את כל ההנחיות הרלוונטיות לגביכם. חשוב ליידע את הרופא המטפל ואת אנשי מכון ה-CT אם ישנה בעיה כלשהי – אסתמה, סוכרת, מחלות לב, תפקוד לא תקין של בלוטת התריס או מחלות כליות – שעלולה לסכן אתכם אם תקבלו את חומר הניגוד.
מתי אפשר לחזור לשגרת היום לאחר צילום CT?
ברוב המקרים ניתן לחזור לשגרה כמעט מיד אחרי שמסתיימת בדיקת CT – נדרשת המתנה של כחצי שעה כדי לוודא שהכל תקין.
באופן עקרוני אין מניעה לבצע כל פעולה שהיא, כולל נהיגה, אלא אם כן הבדיקה בוצעה תחת אמצעי טשטוש כלשהם. עוד כדאי לקחת בחשבון שלעתים חומר הניגוד עלול להוביל לפעולת מעיים מוגברת ושלשולים, ובכל מקרה מומלץ לשתות כמה שיותר כדי לשטוף את החומר החוצה מהגוף.
אם ישנן תופעות חריגות לאחר בדיקת CT חובה לדווח עליהן מייד לרופא ולפעול לפי הנחיותיו.
האם הקרינה של מכשיר ה-CT מסוכנת?
קרינה מייננת כפי שפולטים מכשירי CT עלולה להיות מסוכנת. יחד עם זאת התועלת שמספקת הבדיקה גדולה מהנזק שעלול להיגרם מהקרינה, כך שאם הופניתם לבדיקת CT מן הסתם כדאי להגיע אליה. לנשים ולילדים מומלץ אמצעי דימות מתקדם אחר – MRI.
החשיבות הרבה של פענוח CT איכותי
החוליה המקשרת בין מכשיר ה-CT לבין הרופא המטפל שמצפה לקבל תמונת מצב מפורטת ומדויקת לגבי האיברים הפנימיים שישנו חשד לפגיעה בהם היא הרדיולוג – רופא שמתמחה בפענוח צילומי CT. פענוח איכותי הינו בסיס הכרחי להפקת מלוא התועלת מהצילומים.
בדיקות CT נפוצות
CT מתאים למגוון רחב של מצבים רפואיים שבהם מעורבים איברים פנימיים. בדיקות CT נפוצות במיוחד הן:
שאלות נפוצות על בדיקת CT
מתי כדאי לעבור בדיקת סיטי (CT) ומתי בדיקת אמ אר אי (MRI)?
ברוב המקרים אין לנבדק יכולת להשפיע על ההחלטה איזו בדיקה הוא יעבור, שכן היא נקבעת על פי המלצת הרופא המטפל ועל פי שיקולי קופות החולים השונות (שמשתתפות במימון בדיקות אלה, שאינן זולות).
ככלל, בדיקת אמ.אר.איי נחשבת מדויקת יותר מבדיקת סי.טי. אולם מאחר שגם רמת הדיוק של ה- CT גבוהה הרי שהיא טובה דיה ברוב המקרים.
בדיקת סי.טי. הינה בדיקה זולה יותר מ- MRI (סדר גודל של כמה מאות שקלים ביחס לכמה אלפי שקלים) ועל כן, באופן טבעי, קופות החולים מעדיפות להפנות את מבוטחיהן אליה, אלא אם כן ישנו צורך ספציפי באמ.אר.איי.
כך או כך, לסי.טי. יש גם שני יתרונות: התוצאות מתקבלות מהר יותר (וכשממתינים לממצאים שעשויים להיות הרי גורל, הציפייה עלולה להיות מורטת עצבים וכל יום נראה לעיתים כנצח), והבדיקה עצמה מעוררת פחות אי נוחות.
מצד שני, בבדיקה זו מעורבת קרינה, וגם זהו שיקול שיש לקחת בחשבון.
חסרונות הבדיקה - האם הקרינה מסוכנת?
חשוב להדגיש: במהלך הבדיקה סופג גופו של הנבדק קרינה מייננת (קרני X), קרינה שהוכח כי עלולה להזיק לנו, אך יחד עם זאת יש לזכור שהרופא שמפנה לבדיקה זו משקלל את היתרונות ואת התועלת לעומת הסיכון וממליץ בהתאם, וממילא אנחנו חשופים לקרינה גם בחיי היומיום (למשל מגז הרדון הקיים באדמה, ועוד).
כמות הקרינה המעורבת ב- CT בטן שקולה לחשיפה לאותה קרינה רקע במשך 3 שנים, ואילו כשמדובר בטומוגרפיה ממוחשבת של הראש הקרינה שווה לקרינת הרקע אותה אנו סופגים במשך 8 חודשים – כמות בלתי מבוטלת אולם כזו שעדיין נחשבת לא מסוכנת, ובפרט כאמור כזו שהנזק הטמון בה קטן מהתועלת שבאבחון מדויק של מצבנו הבריאותי כשישנו חשש לקיומה של בעיה חמורה.
אוכולוסיות מיוחדות: לילדים, תינוקות ונשים בהיריון מומלץ לעבור בדיקת MRI ולא סי.טי. וזאת עקב החשש שהעובר או הילד הרך בשנים ייפגע עקב ספיגת קרינה מייננת.
איך מתבצעת הבדיקה?
הנבדקים שוכבים על מיטה מיוחדת, שנעה לתוך מכשיר ה- CT עצמו ויוצאת ממנו מספר פעמים. בתוך המכשיר מצולמים האיברים הרלוונטיים בגוף, כלומר אלה שיש צורך להתמקד בהם על פי הנחיות הרופא שהפנה את הנבדק לבדיקה זו.
על מנת שהצילומים יספקו תוצאות בעלות דיוק מרבי, על הנבדקים לשכב ללא תזוזה וברגעים ספציפיים אף לעצור את נשימתם (הטכנאי שמפעיל את המכשיר, ושנמצא בקשר רציף עם הנבדקים, מנחה אותם מתי עליהם לעשות כן).
לפני הכניסה לחדר הסי.טי. עצמו יש להסיר תכשיטים וחפצי מתכת אחרים ש"מקלקלים" את הצילומים וכן משקפיים. הבדיקה עצמה נמשכת מספר דקות עד חצי שעה, החזרה לשגרה אחריה מהירה והיא אינה כרוכה בכאבים. יחד עם זאת השהייה במכשיר סגור (שמבקרים מסוימים גם משמיע קולות נקישה) עלולה להיות חוויה מלחיצה ולמי שחושש מכך מומלץ לשתף את צוות המכון בחששותיו, ולהיעזר בהם על מנת להגיע לבדיקה עצמה נינוחים – ולהבטיח כי הממצאים יהיו מדויקים.
בחלק מהבדיקות ישנו צורך בחומר ניגוד, על מנת שהתוצאות תהיינה ברורות יותר.
